מלחמות המשמורת על הילדים

 

הורה משמורן הוא ההורה שלו ניתנה המשמורת המשפטית על ילדיו.

לא ניתן למצוא את המינוח "משמורת" בחקיקה אלא מדובר במינוח שהשתרש בשפתינו כאשר "משמורת" היא "מעין חזקה" על הילדים. לכן קביעה באשר להורה משמורן, משמעה, לכאורה הוא  מי יהיה ההורה אשר מחזיק בילדים לרב. ההורה השני מקבל את הילדים/ מבקר אותם עפ"י מה שמכונה "הסדרי ראיה" או במינוח המודרני "זמני שהות".

בפועל מושג ה"משמורת" הינו מושג ריק מתוכן ותלוי, פרקטית, בזמני השהות בפועל.

"חזקת הגיל הרך"- החזקה קובעת כי בהעדר סיבה מיוחדת- ילדים עד גיל 6 יוותרו במשמורת אמם. כאשר ניתנת המשמורת לאם, ייקבעו לאב זמני שהות עם הקטינים. בפועל האב יפגוש בילדיו, לדוגמא,  בימים שני ורביעי אחר הצהריים (לפעמים הסדר זה כולל לינה) וישיבם עת ערב לבית האם ובכל סופ"ש שני כולל לינה. יודגש, כי חזקת הגיל הרך, ככל חזקה- גם היא ניתנת לסתירה ועל כן קיימים מקרים בהם ביהמ"ש יורה אחרת בניגוד לחזקה.

 

לעניין זה יפים הם דבריה של כב' השופטת (בדימוס) דליה דורנר ברע"א 4575/00:

"לרוב, שקילת טובתם של ילדים שהוריהם נפרדו אינה אלא תפיסת הרע במיעוטו. זאת, מכיוון שטובת הילדים מחייבת כי יגדלו במחיצת אביהם ואמם במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב, ואילו בפרדה של הורים כרוכה מידה של ניתוק בין אחד ההורים לילדיו. לפיכך במציאות הנוצרת לאחר פרדת ההורים על בית-המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין הילדים לבין ההורה האחר. לשם כך על בית-המשפט לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות, לרבות השפעתה על ההורים, ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילדים.

בחינה זו צריכה להתבסס על תשתית עובדתית נאותה. חשיבות רבה במיוחד יש לחוות-דעת של מומחים. זאת, הן בשל יכולתם לבחון את השאלות המתעוררות בכל מקרה בעין מקצועית והן בשל היותם גורם ניטרלי לעומת ההורים היריבים. על-כן, בהיעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות-דעת המומחים, ייטה בית-המשפט לאמץ את מימצאי חוות-הדעת ומסקנותיהן".

 

"משמורת משותפת"- פרקטית, משמורת משותפת קובעת ששני ההורים ישהו עם הקטינים זמנים כמעט שוויוניים וכך הקטינים ישהו עם אמם בימים ראשון, שלישי וחמישי לרב וילונו בבית אביהם בימים שני ורביעי וכל סופ"ש שני.

 

כך או כך, גם אם ייקבע כי האם היא ההורה המשמורן, והאב הינו אב מעורב, משתתף החפץ בחלוקה שוויונית בכל הקשור להורותו, ניתן יהיה, בהסכמה, להגמיש את הימים בהם הוא שוהה עם ילדיו באמצעות קביעתם והגדרתם של זמני השהות.

 

נקודת לכל ההתנהלות צריכה להתבסס על תקשורה רציפה, רגועה, ומאפשרת בין שני ההורים. ככל שהתקשורת בין שני ההורים טובה יותר- יהא ניתן לאפשר בצורה קלה יותר הסדר של משמורת משותפת- תתאפשר גמישות בהחלפת הימים אם עולה הצורך ובעיקר הבנה את הצד האחר.

 

"מתאם הורי"- הוא מעין "מתווך הורי"- איש מקצוע של הנפש (פסיכולוג או מדריך הורים בעל הכשרה טיפולית). בימ"ש ימנה מתאם הורי כאשר צריך תיווך בין שני ההורים באשר לקשר עם הילדים ותיאום זמני השהות ויקבע כי בכל מחלוקת בין שני ההורים- הכרעותיו של המתאם ההורי תהיינה מכריעות והוא אשר יתווה את זמני השהות עבור ההורים בקביעותיו, על פי שיקול דעתו המקצועי.

 

מה קורה בפועל? בסכסוכים שעניינם משמורת על קטינים, בית המשפט אשר רואה את כתבי הטענות של הצדדים, כשכל צד טוען עד כמה הוא בסדר ודווקא השני הוא לא, הרי השופט יזדקק לאיש מקצוע אשר יבחן את הדברים לעומק ויביא בפניו, עד כמה שניתן את התמונה המלאה. כך בית המשפט ממנה "פקידת סעד", עו"ס לסדרי דין. פקידת הסעד פוגשת את שני ההורים וממליצה בתסקיר (מעין דו"ח שהיא עורכת) לבית המשפט כיצד נכון וראוי לפעול באותו המקרה. למרבה הצער לשכות הרווחה עמוסות מאד ולעיתים עד שפקידת סעד תוכל להתפנות למקרה הספציפי שלכם יעברו כמה חודשים במקרה הטוב. כאשר בינתיים אתם והילדים נמצאים בלב המאבק.

 

"אפוטרופסות" : בשונה מ"משמורת" -  שאיננה קבועה בחוק, קובע סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. אפוטרופסות-לא ניתן לקחת אותה עד שהילד מגיע לגיל 18! מכח אפוטרופוסותך על ילדך, כהורה, לך הזכות לקבל ביחד עם ההורה השני את ההחלטות המהותיות עבור הילדים, כמו בענייני בריאות, חינוך, דת, מגורים ועוד(לא ניתן לקחת ילד לפסיכולוג אם שני הוריו לא אישרו זאת). חשוב להבין שגם אם יקבע כי ההורה השני, שהוא לא אתה- הוא ההורה המשמורן- לא תפגע זכותך לקבל את ההחלטות בדבר אורח חייו של ילדך.

בית המשפט יכול לשלול אפוטרופסות או למנות אפוטרופוס אחר לקטין אם סבור שההורה הטבעי אינו דואג לצרכיו ומעמידו בסכנה כלשהי.

 

השאיפה היא להקטין את החיכוך בין שני ההורים. כאשר המשמורת ניתנת לאם ועל האב להשיב את הקטין לבית האם במקום למסגרת החינוך למחרת היום, נוצר חיכוך מיותר שניתן למנוע מראש. אז נכון, כאשר התקשורת טובה קל לכולם להחיל הסדר של משמורת משותפת אך אני סבורה כי גם כאשר התקשורת בין שני ההורים איננה "חלקה" יש להחיל הסדר של משמורת משותפת ולו רק כדי למנוע את החיכוך בין שני ההורים ולהפחית את עוצמת הסכסוך, והרי ברור לכולנו כבר שילד צריך את שני הוריו, מעורבים בחייו, במידה שווה.

 

במקרים מעין אלו וכדי לא לבזבז את זמנכם היקר וזמנו של בית המשפט נמליץ לכם להגיש בקשה לבית המשפט למנות אנשי מקצוע שילוו אתכם בכל ההליך הזה, שאורך זמן רב מן הסתם, במטרה לכנס את כל המשפחה להליך טיפולי שיביא בסופו לתוצאות הכי נכונות עבורכם ועבור ילדכם ויהווה אסמכתא נוספת לבית המשפט לקבל החלטה שקולה ומתאימה עבורכם כדי לפתור את סכסוך המשמורת.

 

כי גם אם החלטתם להתגרש מההורה השני, הילד יישאר הילד של שניכם ועם קצת עזרה, גם תצליחו לעשות את זה, בשביל הילד שלכם.

 

זה אפשרי!

 

חזרה למאמרים ופירסומים >>

 

 

                         Haarbaa Towers,   

                         28 Haarbaa st.

                        (21th floor)

                         Tel Aviv

                         ISRAEL

                         Tel: 972-3-9662-662

                        Fax: 972-3-9662-663 

                        e-mail: hava@kleins-law.com

מגדלי הארבעה,

הארבעה 28,

קומה 21,  

תל אביב , ישראל 

 טלפון: 972-3-9662-662+  

  פקס:  972-3-9662-663+  

דוא"ל: hava@kleins-law.com

                   

  • Facebook Social Icon