תביעת הגירה - ילדים

תביעות הגירה מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה, על ידי אחד מההורים המעוניין להגר עם ילדו הקטין אל מחוץ לגבולות ישראל (ואסור לו ללא הסכמת ההורה השני) ואצל ההורה שנותר בישראל הולך וגובר החשש מהמרחק שיווצר בינו לבין ילדו. כשהיחסים עם הגרוש/ה מעורערים אזי גם עולה החושש שכוונות ההורה המהגר אינן טהורות ו"מלחמת ההגירה" נכנסת להילוך גבוה, הכל כמובן בשם "טובת הקטין". הטכנולוגיה המאפשרת כיום קשר רציף בשיחות וידאו לא ממש מרגיעה והפסקת אש לא נראית כאן...

 

מילוני שיחות סקייפ מתבצעות מידיי יום ואמצעים נוספים כמו פייסבוק ווצטאפ מאפשרים שיח רצוף גם ממרחק וגם באופן חזותי. למרות זאת, כאשר ההורים גרושים ואחד מהם מבקש להגר עם הילד לחו"ל, רוב ההורים שאני פגשתי, סרבו להשלים ולהסכים למרחק (או הנתק) הצפוי, חוששים לשלומו של הילד בניכר, חוששים גם מניתוק או התרופפות הקשר, וכתוצאה מכך, מביעים התנגדות ליציאה מהארץ של הילד הקטן.
 

הגירת ילדים לאחר טראומת הגירושין

הסדרי ראייה, הנקבעים בעת תביעת גירושין, מאפשרים קשר רציף ושמירה על המסגרת ההורית הרציפה, עד כמה שניתן, כך שהילד ממשיך לקבל את אהבת שני ההורים.
אך בתביעות הגירה, בהן נדונה בקשה של אחד הצדדים להגר עם הילד לחו"ל, החשש המרכזי של ההורה שנותר בישראל, בדרך כלל, הוא מניתוק או התרופפות הקשר, חשש שמשחק תפקיד מרכזי ברוב תביעות ההגירה ובעיקר אם הגירושין היו מלווים בהליך טעון וקשה.
אחרי הליך גירושין, ילד עלול להרגיש לא יציב, פגיע ורגיש יותר לשינויים, בעיקר כשמדובר בשינויים גדולים כמו מעבר לארץ אחרת. ההורה שמתנגד להגירה יטען לרוב שטובת הילד היא להישאר

בארץ, במסגרת המוכרת, ולא להוסיף לילד טראומה על טראומה, מצב שיכול לערער את המצב הנפשי של הילד. 

 

הליך תביעת הגירה

בדיקות מעמיקות לגבי מצבו של הילד שבגינו הוגשה תביעת ההגירה, בעזרת מומחים כגון: פסיכולוג ילדים מומחה, עובדים סוציאליים ומומחים שונים הן חלק בלתי נפרד מבירור תביעת ההגירה. הבדיקות נועדו לעזור לבית המשפט להחליט האם הילד מסוגל ובשל למעבר, עד כמה הקשר בין הילד להורה השני טוב, עד כמה הילד יציב נפשית, חסין ועצמאי ועוד.
גם סיבת ההגירה עצמה נבדקת. אם מדובר ברצון לא מבוסס לחולל שינוי אחרי הגירושין, בית המשפט יכול לדחות  את תביעת ההגירה, אך אם מדובר על רצון מבוסס, כגון: חזרה למולדת, בית המשפט יכול לאשר את התביעה. כמובן שרכיב משמעותי הוא היכן נולד הילד והיכן גדל רוב שנות חייו שעד תביעת ההגירה (ולכך גם קיימת אמנת האג שישראל מחוייבת לה).

 

לסיכום, בית המשפט יתחשב בדעת הילד לפי הגיל ומידת בגרותו ובהתאם לנסיבות. שכן בעת דיון על תביעת הגירה שהגיש מי מההורים ישנן השפעות ומניפולציות רבות שמנסה כל צד להפעיל אך ניהול חכם ורגיש של ההליכים לאפשר זאת. מקרים שונים יכולים להשפיע על החלטת בית המשפט וגם מקרה שלכאורה ברור, כמו הצעת עבודה חדשה ומבטיחה ו/או הקמת תא משפחתי חדש בחו"ל, יכולה להישלל, אם ההורה לא יוכיח כי מיצה את כל אפשרויות החיפוש אחר משרה דומה בארץ וכי יש מניעה אמיתית מהמשך ביסוס חייו בארץ – בסביבת חייו הטבעית של הילד ללא טלטולים מיותרים. לכן, עת שעולה שיקול של הגירה לחו"ל עם קטין שיש לו הורה נוסף בישראל, ובטרם הגשת תביעת הגירה, יש להתייעץ עם עו"ד לענייני משפחה שמבין היטב בתחום הגירת ילדים, על מנת לנתח לעומק את טובת הילד בהקשר זה ואת סיכויי התביעה.

 

חזרה למאמרים ופירסומים >>

 

                         Haarbaa Towers,   

                         28 Haarbaa st.

                        (21th floor)

                         Tel Aviv

                         ISRAEL

                         Tel: 972-3-9662-662

                        Fax: 972-3-9662-663 

                        e-mail: hava@kleins-law.com

מגדלי הארבעה,

הארבעה 28,

קומה 21,  

תל אביב , ישראל 

 טלפון: 972-3-9662-662+  

  פקס:  972-3-9662-663+  

דוא"ל: hava@kleins-law.com

                   

  • Facebook Social Icon